מניות

מניה הן חלק בבעלות בחברה המקנה בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק. לכל אחד מהבעלים ישנן מניה או מניות, כלומר זכויות וחובות הנוגעות לבעלות בחברה וליחסים בין בעלי המניות האחרים. חלק מהזכויות שמקנות המניה הן זכויות כלכליות (כספיות), ומכאן שהמניה היא נכס השווה כסף. חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את שיעור הבעלות של כל אחד מהם בחברה.

קישור להגדרה המקורית מויקיפדיה

הגדרה מאתר הבורסה

ה"מוצר" המפורסם ביותר של הבורסה הוא המניה (Stock). מניות, הן סוג של ניירות ערך המהוות שטר בעלות על חלק מחברה ומקנה למחזיק בה מעמד של שותף בחברה. מעמד כל שותף בחברה מתחזק ככל שיש בידיו יותר מניות. מי שמחזיק יותר ממחצית המניות של חברה מכונה "בעל שליטה".

מניה מקנה זכות הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות שהיא פורום חשוב של קבלת החלטות בחברה (כמו הכנסת). לבעל מניה יש גם זכות לקבל רווחים וזכויות אחרות הנקבעות בתקנון החברה. המניה מקנה למחזיק בה חלק בבעלות על נכסיה גם במקרה של פירוק.
כיום, מטעמי יעילות ונוחות, מנוהלת ההחזקה במניות וביתר ניירות הערך, במסלקת הבורסה באמצעות רישום ממוחשב בלבד, ללא צורך בתעודות פיזיות.

חברות מנפיקות את מניותיהן ומציעות אותן למכירה לציבור בבורסה תמורת כסף. זאת, על-מנת לממן את השקעותיהן ואת פעילותן העסקית כדי לגדול ולצמוח: להתרחב לשווקים חדשים, לפתח מוצרים חדשים, לקנות ציוד חדש, לגייס עובדים נוספים. החברות משתמשות גם בהלוואות מבנקים, במענקים ממשלתיים ובאמצעים עצמיים, אך כדי להתרחב באופן משמעותי, לרוב הן מגיעות לבורסה.

כל אחד יכול לרכוש מניות של חברות או מוצרים אחרים בבורסה. משקיעים פרטיים משתמשים בחסכונותיהם להשקעה באפיקים שונים ולרכישת מניות, איגרות חוב, פקדונות בבנקים ומכשירי חיסכון אחרים. משקיעים מוסדיים, שהם גופים גדולים כמו קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח, מנהלים כספים של חוסכים (או מבוטחים), פרטיים רבים, בין היתר בהשקעה בשוק המניות. הגופים המוסדיים משקיעים משאבים גדולים בניתוח המגמות בשוק המניות ובקבלת החלטות על החברות שבמניותיהם הם משקיעים.

קישור להגדרה המקורית מאתר הבורסה

מסחר באופציות

בכל סוגי האופציות מתקיים מסחר בבורסות השונות, חלקו לשם הגשמת המטרות המנויות לעיל, ומרביתו כחלק מהפעילות הכללית בשוק ההון, על ידי אנשים המאמינים ביכולתם ליצור רווחי הון באמצעות קנייה ומכירה של אופציות (בדומה למסחר בניירות ערך אחרים, כגון מניות ואגרות חוב). התנודות במחירן של האופציות הן תנודות חריפות יחסית לתנודות במחירם של המוצרים שעליהם מבוססת האופציה. שינוי קל בשערה של מניה, למשל, מביא לשינוי גדול יותר בשער האופציה למניה זו, בייחוד אם מועד פקיעת האופציה קרוב. תכונה זו הופכת את המסחר באופציות למסוכן יחסית למסחר במניות או במט"ח, ובמקביל צופן בחובו הזדמנות לרווחים גדולים יותר על סכום השקעה נתון. באופציית קנייה, בעל האופציה מרוויח כאשר מחירו של נכס הבסיס עולה, ואילו באופציית מכירה בעל האופציה מרוויח כאשר מחירו של נכס הבסיס יורד.

שימוש נוסף באופציות הינו לצורך ביטוח כנגד עליה או ירידה של מחירי המניה. כך לדוגמה אדם שיש ברשותו 100 מניות של XYZ יכול לקנות אופציה שבמקרה של ירידה בערך המניה, יוכל למכור בערך קבוע מראש ובכך לקבל יותר שליטה על הפסדיו במחיר ה"ביטוח".

קישור להגדרה המקורית מויקיפדיה